בתור ילדה, תמיד חיפשתי את הוודאות והבטוח. נזהרת, מתבוננת, מנתחת כל צעד.
אבל משהו בי תמיד רצה גם להשתחרר, להתמסר, לחוות דרך הלב והגוף, לא רק דרך הראש.

עם השנים ובמיוחד דרך מפגשים עם טבע, אנשים, בעלי חיים ויצירה – למדתי לסמוך יותר, להעז יותר, ולגלות את הקסם שנמצא בדיוק שם באיזור שבין פחד לאומץ, בין אי-ודאות לבחירה מודעת.

מצאתי את עצמי נמשכת שוב ושוב למקומות של ריפוי, של חיבור, של תנועה בין המוכר לבלתי נודע – גם בתוכי וגם בעולם.

הרגעים המכוננים עבורי התרחשו בטבע – ממדבר דמרלנד שבנמיביה, דרך לימודי טיפול שטח ובכל יציאה לשטח הפתוח מאז.
אלה היו רגעים שזיקקו בי הבנה עמוקה: החיים קורים בתנועה, בטבעיות, באי-שלמות.
ושיש מקום לכל קשת הרגשות – לכאב ולשבר, לבלבול ולספק, וגם לתקווה, לשמחה ולצחוק המשחרר.

את כל החוויות האישיות האלו אני מביאה איתי לעבודתי כמטפלת, ואני מאמינה שהן מעשירות ומעמיקות את יכולתי להחזיק מרחב טיפולי אנושי, אמיתי ומכיל.