ללכת בדרכי גורלי

3 באפריל 2022

מדבריות נמיביה

מדבריות נמיביה

התמונות צולמו באוקטובר 2019, מדבר דמרלנד, נמיביה, במסגרת התנדבות של Tal Goffer בעמותת EHRA שפועלת לחינוך, הסברה וטיפול ביחסים שבין פילים לאנשים.

"את חרותי ... וללכת בדרכי גורלי ... ולרקום חלומות על קרני הלבנה וללכת ללכת" (מילים: ג'ורג' מוסטקי תרגום: יורם טהרלב)

אנו חיים כעם ובמדינה המשמרת ומקדשת את המסורת והמנהגים. מינקות אנו סופגים מהו הסדר הנכון ושצריך להיות בסדר. אכן מנהגים ומסורת משמרים זהות של עם, מאחדים, מאפשרים לשמר ולהעביר מדור לדור תובנות, דברי חוכמה, ללמוד מתוך ניסיון העבר. אין מטרת הדברים לערער את הזהות הלאומית-דתית ואת הבחירה לדבוק בתורה. אלא, לבקש האטה, רגע של עצירה, הקשבה, הרחבת ההתבוננות החיצונית והפנימית.

מסופר בליל הסדר על יציאת מצריים, על המסע אותו עבר עם ישראל במדבר במשך 40 שנה. המסע אפשר שינוי עמוק, תודעתי - עם שעזב את מצרים כעבדים ונכנס לארץ המובטחת כבני-חורין. בוא האביב, מזמן אותנו לצאת למסע בחירה. לבחון את נתיבי חיינו- תלויי התרבות, הנורמות החברתיות, המשפחה אליה נולדנו, הדפוסים והציפיות. להרחיב את ההתבוננות הפנימית והחיצונית. למצוא את נקודת האיזון בין להיות בסדר- לענות על ציפיות, להיות שייכים, מתחשבים בנסיבות, לבין חירותנו הפנימית - החופש להיות נאמנים לעצמנו.

הפסיכיאטר הנודע ויקטור פרנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" כתב: "אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."

נבחר להתחבר! להרים את הראש, להתבונן לכל הכיוונים, ל נ ש ו ם, להריח את משב הרוח הנושא בתוכו את פריחת האביב, לצפות מהתפעלות בלהקת ציפורים נודדות חוצה יבשות, להרגיש איך גופנו מגיב ליום שמתארך, לאקלים המשתנה. השינויים אותם אנו חווים וחשים, תוך התבוננות והקשבה למרחבי הטבע, מאפשרים לנו רגע של מודעות לקימונו ולמקומנו. אנו חלק מתוך מארג שלם של חיים, של מעברים, בחירות, שינויים, תהליכים, רגעים. וללכת ללכת...