מי רוצה אמבטיית יער

"שְׁבִילִים נִבְלָעִים אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר –הָמוֹן זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל אֱלוֹהָּ יָרֹק" שירה של צביה ליטבסקי, מתוך הספר-הירוק בדרכו אל הירוק.

במהלך השנה עברנו תהליך של להכיר את היער וכוחות החיים שבו, ללמוד ממארג הקשרים והיחסים הקסום של כל מה שחי בתוכו.

מתוך מסע נשים ביער עופר נובמבר 2021

לאחר החזרה ממסע נשים ביער עופר, המחשבות ממשיכות לשוטט, בשבילים והנופים בהם הילכנו, קבוצת נשים מגוונות כמו עצי היער.

שהינו ביער בין שקיעה לזריחה, מה השתנה סביבנו ובתוכנו? בין אור לחשכה לאור.

אותגרנו לנווט בינות השבילים, תחושת אי-ודאות, בלבול, תסכול, לאן השביל מוביל אותנו? לאן הובלנו את עצמנו?

במסענו שחלף, מתבוננות אל החוץ, אל הטבע שאירח אותנו ליממה, על תחושת הזן של הפשטות והחיבור לאדמה, לצומח, לשמים שציירו לנו את תנועות הלב, בהתבוננות וקשיבות לתנועה הפנימית ולגווני הסתיו המתחלף המלווה אותנו בשובנו הביתה.

מתוך השתלמות עמיתים ביער עופר 27.10.2022

"נלכה" שמה לה כיעד להיות בתנועה של למידה מתמדת, לכן מידיי שנה אנו יוזמות ומובילות השתלמויות אליהם מצטרפים עמיתינו מתחומי הטיפול והחיבור לטבע.

את ההשתלמות ביער עופר העבירה לנו ענת רפאל המופלאה, ממנה למדנו רבות ושאבנו השראה גם במסלול לימודינו בסמינר הקיבוצים, ענת רפאל פסיכותרפיסטית יונגיאנית ומטפלת באומנויות, מלמדת אקו-תרפיה ומייצגת את ישראל בוועדה בינלאומית לAdventure Therapy. ביחד עם ענת התנסינו ולמדנו על "אמבטיית יער".

נפגשנו יום חמישי אחר הצהרים, בהנחיית ענת התחלנו את ההסתגלות והחיבור ליער ולמה שהוא מעורר בכל אחד מאתנו, בהמשך התמקמנו בקרחת יער קטנטונת שם הקמנו לנו "בית", בישלנו ואכלנו יחדיו סביב המדורה, שיתפנו בסיפורים ו"אגדות יער", לעת חצות התפזרנו לישון במרחב הקסום של היער.

בבוקר שישי התעוררנו לצלילי היער המשכים, ריח ומגע האדמה.

הפרקטיקה של "אמבטיית יער" או בשמה היפני -"שינרין-יוקו" פותחה בשנות ה-80 ביפן, בהמשך הסדנה התנסינו בפרוטוקול של "אמבטיית יער" המתבסס על המודל היפני, כפי שהוא מועבר ביערות של סקוטלנד .

ההתנסות אפשרה לנו לימוד חוויתי של פרקטיקה עתיקה-חדשה שמבססת לעצמה מקום של כבוד בעולם.

לכאורה, כולנו יודעים שהטבע מיטיב עמנו, אך לימוד הפרקטיקה של "אמבטיית יער" העמיקה את היכולת להשתמש בכל החושים באופן מובנה, להעמיק את החיבור לטבע דרך יער חי, נושם וירוק, ומתוך כך לטבע של עצמינו.

קטעים מתוך הספר אמבטיית יער מאת דר. צ'ינג לי

קולות היער, ריח העצים, אור השמש המתנגן בין העלים, האוויר הצח והנקי – הדברים האלה נותנים לנו תחושה של נינוחות. הם מקלים על הלחץ והדאגה שלנו, עוזרים לנו להירגע ולחשוב בצורה ברורה יותר. להחזיר לנו את האנרגיה והחיוניות שלנו, לרענן ולהצעיר אותנו. אנחנו יודעים את זה עמוק בעצמותינו. זה כמו אינטואיציה, או אינסטינקט, תחושה שלפעמים קשה לתאר. ביפנית, יש לנו מילה לרגשות האלה שהם עמוקים מדי למילים: yūgen.

יוגן נותן לנו תחושה עמוקה של היופי והמסתורין של היקום, אבל מציע משהו מעבר לו. המחזאי זאמי מוטוקיומתאר זאת כ"צללים עדינים של במבוק על במבוק", התחושה שאתה מקבל כשאתה "צופה בשמש שוקעת".

...שינרין-יוקוהוא כמו גשר. הוא מגשר על הפער בינינו לבין עולם הטבע. על ידי פתיחת החושים שלנו, אנחנו מתחברים לטבע.. כשאנחנו הולכים לאט ביער, רואים, מקשיבים, מריחים, טועמים ונוגעים, אנחנו מביאים את המקצבים שלנו לשלב עם הטבע. וכאשר אנו נמצאים בהרמוניה עם עולם הטבע אנו יכולים להתחיל להרפא. מערכת העצבים שלנו יכולה לאפס

את עצמה,הגוף והנפש שלנו יכולים לחזור להיות כפי שהם צריכים להיות.אנחנו אולי לא נוסעים כל כך רחוק בטיול היער שלנו, אבל בחיבור לטבע, שינרין-יוקולוקח אותנו כל הדרך הביתה אל האני האמיתי שלנו.